martes, 22 de noviembre de 2016

YONATAN BERG [19.606]


Yonatan Berg 

Nació en Jerusalén en 1981 en el seno de una familia religiosa y creció en Psagot, un asentamiento en Judea y Samaria. Berg abandonó el estilo de vida religioso y reside actualmente en Tel Aviv. Obtuvo un BA en escritura creativa y un máster en biblioterapia. Poeta y novelista, Berg redacta una columna semanal de opinión para el popular sitio web Walla, y ha escrito reseñas literarias para diversos periódicos. Ha publicado tres poemarios y es el poeta más joven en recibir el Premio Yehuda Amichai de poesía, por su primer libro Mifrasim Kashim/Duros velámenes (2013). 


Nación hereje

Cuando salía del jardín vi su cadáver.
¿Qué hará un hombre cuyo hijo murió?
El cielo enmudece
mientras tacha un nombre
en la mochila escolar.

La luz se mueve hacia fuera,
desde las cosas y más allá.
Lo que se va, gotea
como cera derretida sobre la mano abierta.

Se aparta hacia la cueva del alma
para escribir el nombre
en las paredes. 
Ya no queda espacio dentro de sí.

Fe y perseverancia, sabiduría y entusiasmo –
esas grandes ideas, las corrompe.

Como un gran bloque de hielo que se desprende y se aleja.


Nota: el poema alude a Elisha Ben Abuya, uno de los protagonistas de un relato clásico del Talmud quien, tras penetrar los secretos de la cábala, pierde la fe. El jardín que el poema menciona es el pardés místico. El Talmud sugiere que el origen de la conmoción de Ben Abuya fue el haber presenciado la muerte accidental de un niño en el acto de cumplir un mandato divino.





Yonatan Berg was born in 1981 in Jerusalem to a religious family and grew up in Psagot, a settlement in the West Bank. He gave up his religious lifestyle and now lives in Tel Aviv. Berg holds a BA in creative writing and an MA in bibliotherapy. A poet as well as a novelist, Berg writes a weekly opinion column for the popular Walla website and has written literary reviews for the Israeli press. He has published three books of poetry and was the youngest poet to receive the Yehuda Amichai poetry Prize for his debut book Hard Sails (2013). His short story, "Elegy", won the prestigious Haaretz short story competition. Five More Minutes, Berg's first novel, won Am Oved's 'All the Beginnings' competition (2012) and the Ministry of Culture Prize (2015). He is currently working on his second novel.


by Yonatan Berg, Translated by Joanna Chen


After a Night in the Alley of Worshippers

The point is not the frayed light of six a.m.
or the barking of dogs, half-crazed by the scent
of blood, who we had to drive away.
Nor the fatigue from a night spent deep
in death, the network that only now falls
silent, the shouts from the platoon above, identifying
bodies, the sense that all this was to be expected.
The point is not how they lay there, after
the dogs lunged into them, their faces
distorted, their wounds festering, strewn together,
black-garbed, the dirt of the road stained darker
by their blood. One held the trace of a smile,
not wicked or revengeful, just lost.
The point is, I volunteered, and Vish, the officer,
was my friend. But when we got there I could not,
I simply could not. To this day I see Vish and a soldier,
shoving them into the armored truck. They are dropped,
are dragged, I don’t have a better image for all this:
the bodies dragged, dropped,
over and over.



Unity

We travel the silk road of evening,
tobacco and desire flickering
between our hands. We are warm travelers,
our eyes unfurled, traveling in psalms,
in Rumi, in the sayings of the man from the Galilee.
We break bread under the pistachio tree,
under the Banyan tree, under the dark
of the Samaritan fig tree. Songs of offering rise up
in our throats, wandering along the wall of night. We travel
in the openness of warm eternity, celestial voices
announcing a coupling as the quiet horse gallops
heavenward. We travel with the rest of the world,
with its atrocities, its piles of ruins, scars of barbed wire,
traveling with ardor in our loins, with the cry of birth.
We sit crossed-legged within the rocking
of flesh, the quiet of the Brahmin, the bells
of Mass, the tumult of Torah. We travel
through the eagles of death, dilution of earth in rivers,
in eulogies, through marble we travel, through the silk
of evening, our hearts like bonfires in the dark.



אחרי הלילה של סמטת המתפללים

הָעִנְיָן איננו באור האפֹר וְהַמְרֻפָּט של
שש בָּבֹּקֶר, או הנביחות
של הכלבים, מְטֹרָפִים מריח הדם,
שנאלצנו לגרש. גם לא הָעֲיֵפוּת
של לילה בתוך הַמָּוֶת,
הַקֶּשֶר שרק עכשיו שתק, הצעקות
בפלגה למעלה, זִהוּי הגופה,
התחושה שכל זה היה צפוי.
הענין הוא לא שהם שכבו שם, אחרי
שהכלבים נגסו בהם, פניהם הגלויים
מְעֻוָתִים לגמרי, הָרָקָב הִסְתָּמֵּן
בפצעים, קרובים אחד לשני, לבושים
שָחֹר. העפר סביבם היה כהה יותר,
לאחד מהם היה סוף של חיוך,
לא מְרֻשָּע, לא נקמני, אבוד.
הָעִנְיָן הוא שהתנדבתי, וְשֶוִּיש, הקצין,
היה חבר שלי.
אבל כשהגענו לשם לא יָכֹלְתִּי,
פשוט לא יָכֹלְתִּי.
עד היום אני רואה את וִיש וחיל שעבר שם
מעלים אותם לספארי, הם נשמטים להם, נגררים.
אין לי דמוי יותר טוב לכל הספור הזה:
הגופות נגררות, נשמטות,
שוב ושוב.



אחדוּת

נוֹסְעִים בְּדֶרֶך הַמֶּשִי של הָעֶרֶב,
סחורות טבָּק ותשוקות מְהַבְהֲבוֹת
בין ידֵינו. נוסעים חמִּים,
עֵינֵינוּ פתוחות לראות, נוסעים בתהילים, אצל רוּמי,
בדברי האיש מן הגליל.
בוצעים לחם תחת האלה, תחת עץ הבַּניאָן,
תחת תאנת השומרון הכֵּהָה, מנחות שירה עולות
בגרוננו, מטילות על קיר הלילה. נוסעים
בְּנֶצַח פתוח וחם, בנות קול מכריזות זִוּוּגִים,
הסוס השקט מנתר לשמים. נוסעים עם
כלל העולם, עם הזְּוָעוֹת, עם עִיֵּי הָחֳרבוֹת,
עם צלקות התיל, נוסעים בלהט הַחֲלָצַיִם
ובכי הלידה. דרך שכול הרגלים, דרך נדנוד
הבשר, דרך השקט של הברהמינים, דרך פעמוני
המיסה, דרך המֻלת בית המדרש.
דרך נשרי הַמָּוֶת, דרך מהילת האפר בנהר,
דרך ההספדים, דרך השיש, נוסעים בדרך
המשי של הערב ולבנו מדורה בָּאפלה.



.

No hay comentarios:

Publicar un comentario en la entrada